חדשות- פנימי
ניוזלטר פנימי
תרומות - פנימי

בפסק דין מעניין של בית משפט העליון בשבתו כבג"ץ: אין לאפשר השלכת גופת אדם למאכל חיות

2/06/2010

העותר, שלמה אבני, מבקש שלאחר מותו לא תיקבר גופתו, אלא תינתן למאכל חיות. לדבריו: "בני האדם נועדו לחיות ולהבשיל על חשבון החי והצומח, ובבוא העת למות לשמש מזון לאותם בעלי חיים וצמחים שבזכותם חייתי". הוא כתב את צוואתו ברוח זו וביקש ממשרד המשפטים לאשר אותה.

המדינה סברה כי מדובר בדבר מנוגד לתקנת הציבור וכי אין לאפשר מצב שבו גופת אדם תושלך לאחר מותו בראש חוצות למאכל חיות. הדבר עומד בניגוד לכבוד האדם. יש בכך פגיעה בסביבה ויצירת זיהום סביבתי. סעיף 3 לחוק הסרת מפגעים בחקיקת איכות הסביבה קובע כי: "לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים". בנוסף, ישנה הוראה בסעיף 8 לפקודת בריאות העם, המחייבת קבורה תוך 48 שעות משעת הפטירה.

בית המשפט (בג"ץ 6167/09) קבע שאכן, בקשת העותר מנוגדת לתקנת הציבור ולערכי כבוד האדם. השופט אליקים רובינשטיין ציין שהמשמעות היא ביזוי כבוד האדם וזיהום סביבתי. קשה לשער מצב בו אנשים רבים היו פונים בבקשה מעין זו, כיצד הייתה נראית הסביבה ואילו פורענויות היו מתרחשות.

רובינשטיין ציטט את דברי הנביא ירמיהו בחזונו הקשה כחלק מנבואת הזעם: "...ונפלה נבלת האדם כדומן על פני השדה וכעמיר מאחורי הקוצר ואין מאסף" (ירמיהו ט', כ"א). וכן הביא שורה של ציטוטים מהמקורות על חובת הקבורה.

במשפט הישראלי כבוד האדם הוא לא רק כבוד המת על פי צוואתו, אלא גם כבודם של החיים ורגשותיהם. בנוסף, ישנם חוקים רבים המגינים על כבוד הנפטר בהיבט של שמירה על שלמות גופו לאחר המוות ומחייבים בקבורה מכובדת שתשמר את כבודו.

בדין ישבו השופטים: אילה פרוקצ'ה, אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן ובית המשפט פסק כי אין לאפשר את בקשת העותר ודחה את העתירה לצד איחולי אריכות ימים ושנים לעותר.

החלטת בג"צ בענין השלכת גופת אדם למאכל לחיות


עבור לתוכן העמוד